חשיבה סטטיסטית – כלי לאבחון, ניתוח ואיתור סיבות שורש

05/03/2015 - פחות מדקת קריאה
שתפו את הפוסטShare on FacebookShare on Google+Tweet about this on TwitterShare on LinkedIn

בפוסטים הקודמים בנושא "חשיבה סטטיסטית" סקרנו תחילה את העקרונות הבסיסיים של חשיבה סטטיסטית והצגנו דוגמאות לחשיבה סטטיסטית והשימושים שלה בתעשייה. בפוסט הבא נציג כלים סטטיסטיים שמאפשרים לארגונים לנתח ולחקור בעיות ותקלות שחוזרות על עצמן ולהביא לפתרונן.

חשיבות השימוש בכלים סטטיסטיים

כל ארגון נתקל בבעיה/תקלה שחוזרת על עצמה שוב ושוב ושאינו יודע בוודאות מהי סיבת השורש שלה. כתוצאה מכך הארגון משקיע זמן רב ומשאבים (כח אדם וכסף) לטיפולים חוזרים בבעיה שאינם פותרים אותה, למעשה שמים "פלסטר". השימוש בכלים סטטיסטיים מאפשר לארגון לעבור ממצב של "אני חושב…" למצב של "אני יודע…" לגבי בעיות/תקלות שמתרחשות בארגון.

ישנה חשיבות רבה לשימוש בכלים הללו:

  • כוחם של מושגים סטטיסטיים, שיטות וכלים טמון ביכולת שלהם לזהות בעיות בדרכים ברורות וחד משמעיות
  • השימוש בחשיבה סטטיסטית צריך להיות טבוע ב- DNA של הארגון , החל מהבנת מצב קיים ואיתור בעיות, ניתוח תהליכי העבודה ותהליך קבלת החלטות
  • ישנם פרויקטים סטטיסטיים בארגון המבוססים על מתודולוגיית 6 SIGMA. החשיבה הסטטיסטית הינה אחת מאבני היסוד בפרויקט שכזה ומאפשרת בחינת יחסי הגומלין בין כל אחד ממרכיבי התהליך/הבעיה אותם נרצה לבחון

חשוב לציין שימוש בכלים סטטיסטיים אף פעם לא יבוא על חשבון פתרון הבעיות הקלאסי הכולל שימושים בכלים כמו Fishbone, 5 why's , CTQ ועוד, אלא יהיה ההמשך הישיר של תהליכים אלו אשר יהוו את הפרמטרים בהם נרצה להשתמש במבחנים הסטטיסטיים שתראו למטה.

דוגמאות לכלים סטטיסטיים

קורלציה ורגרסיה לינארית
ישנם ארגונים רבים שרוצים לשפר בין היתר את התפוקה שלהם ומגלים שהדבר לא פשוט. התפוקה מושפעת מפרמטרים רבים שכל שינוי בהם יכול לשנות את ערך התפוקה.
בעזרת הקורלציה והרגרסיה הלינארית נוכל לאתר ברמת ביטחון גבוהה מהם אותם הפרמטרים הקריטיים או לתקף את ההשערות שהועלו בצוותי החשיבה, פתרון הבעיות אירוע KAIZEN וכו'. במידה וישנו מספר רב של פרמטרים שמשפיעים על התפוקה, כלים אלו יאפשרו לנו להתמקד רק בפרמטרים מהם נקבל את התועלת הגבוהה ביותר שהרי התקציב והזמן של כל ארגון מוגבלים ויקרים.

קורלציה מייצגת קשר בין שני משתנים רציפים, לדוגמא: קשר בין משך זמן שהייה בקירור לתפוקה. תוצאת המבחן תאמר בוודאות של 95% ומעלה האם קיים קשר בין שני המשתנים שנבחנו ובמידה וקיים – מהי עוצמתו וכיוונו (ערך חיובי יציג קשר חיובי – ככל שמשך הזמן בקירור גדול יותר התפוקה תגדל, ערך שלילי יציג קשר שלילי – ככל שמשך הזמן בקירור גדול יותר התפוקה תקטן).

דוגמא – לאחר שאספנו נתונים אודות X פרמטרים שחשודים כמשפיעים על התפוקה, הרצנו מבחן קורלציה וקיבלנו את התוצאות הבאות:

חשיבה סטטיסטית – כלי לאבחון, ניתוח ואיתור סיבות שורש 1

מדוגמא זו נוכל להסיק שלמעשה רק ל-3 משתנים מתוך ה-X קיים קשר עם התפוקה. בנוסף, נוכל לתעדף בין המשתנים, ערך פתיחת ה-pH הוא המשפיע ביותר ולכן נתחיל ממנו.

רגרסיה לינארית בוחנת האם קיים קשר בין מספר משתנים מסבירים למשתנה מטרה, לדוגמא: האם טווח ימים בין עבודות תחזוקה מתוכננות משפיע על מספר התקלות במכלול מסוים. תוצאת המבחן תאמר בוודאות של 95% ומעלה האם קיים קשר בין המשתנים המסבירים למשתנה המטרה ובמידה וקיים– אלו משתנים מסבירים משפיעים הכי הרבה על משתנה המטרה.

דוגמא – לאחר שאספנו נתונים אודות X פרמטרים שחשודים כמשפיעים על מספר התקלות במכונה מסויימת, הרצנו מבחן רגרסיה ליניארית וקיבלנו את התוצאות הבאות:

חשיבה סטטיסטית – כלי לאבחון, ניתוח ואיתור סיבות שורש 2

מדוגמא זו נוכל להסיק שלמעשה רק ל-3 משתנים מתוך ה-X קיים קשר עם פרמטר "מספר התקלות" (אם טווח ימי הטיפולים יגדל ביום מספר התקלות יגדל פי 2). בנוסף, כמו במבחן הקודם נוכל לתעדף בין המשתנים.

Anova
ישנם ארגונים רבים שחושדים שישנה שונות בעבודת המפעילים/משמרות בנקודות קריטיות בתהליך. חישוב ממוצעים בלבד לא יעיד על כך שקיים / לא קיים הבדל בינהם. על מנת להיות בטוחים בתשובה יש להשתמש בכלי סטטיסטי – Anova.
מבחן זה בוחן האם העבודה בתהליכים קריטיים בתהליך אכן משתנה בין מפעילים או משמרות. לדוגמא אם נרצה לבחון האם קיים שוני בין מפעילים לגבי משקל החומר שנכנס לתבנית נשתמש במבחן זה וע"י ערך מרכזי בו נוכל להחליט האם קיים שוני. בנוסף נקבל את הפלט הבא שיציג את הממוצע והשונות של כל עובד:

חשיבה סטטיסטית – כלי לאבחון, ניתוח ואיתור סיבות שורש 3

לסיכום: הכלים הסטטיסטיים מאפשרים לארגון לקבל תמונת מצב מהימנה יותר וכך מאפשרות למקבלי ההחלטות לקבל החלטות שמבוססות על מידע מדעי ואמין יותר. ככל שהתהליכים בארגון מורכבים ומסועפים יותר כך חשיבות השימוש בכלים אלו עולה.

חשיבה סטטיסטית – כלי לאבחון, ניתוח ואיתור סיבות שורש 4

שתפו את הפוסטShare on FacebookShare on Google+Tweet about this on TwitterShare on LinkedIn
Tags: , , , ,