כיצד לבחור את הכלי המתאים ביותר מתוך מתודולוגיית Lean לשיפור היעילות בייצור?

30/06/2016 - פחות מדקת קריאה
שתפו את הפוסטShare on FacebookShare on Google+Tweet about this on TwitterShare on LinkedIn

VSM – Value Stream Mapping – מיפוי שרשרת הערך, הוא כלי ויזואלי השייך לאסטרטגיית הניהול Lean. הכלי משמש לתיאור תהליך הפקת המוצר או השירות, מתחילתו ועד לשלב האספקה ללקוח. בתרשים ה-VSM מופיע תיאור של כלל הפעולות הגלומות בתהליך: פעולות המוסיפות ערך למוצר, ואלו שלא. השימוש בתרשים עוזר להבנת התהליכים העסקיים, להבנת תהליך הייצור, ועוד – זאת בדגש על הערך ללקוח. לצורך תכנון השינוי בתהליך, יש לבנות תרשים VSM המתאר את המצב הנוכחי במערכת, לצורך ניתוח המצב הקיים. בנוסף, יש לבנות תרשים VSM בגרסתו העתידית. השילוב בין שני התרשימים למעשה ישקף את השינוי הרצוי במערכת, ובעזרתו ניתן לבחור את הכלי המתאים מתוך אסטרטגיית Lean, ליישום בארגון.

ישנם 5 שלבים לבנייה נכונה של תרשים VSM: בחירת משפחת מוצרים, מיפוי מצב קיים, מיפוי מצב עתידי, הגדרת תכנית עבודה וביצוע.

הכלי מאסטרטגיית Lean שיוטמע בארגון, ייבחר במהלך השלב השלישי: מיפוי מצב עתידי – לאחר שיוגדר התהליך במצבו העתידי, נוכל לבחור את כלי ה-Lean המתאים למטרה שהוגדרה. לצורך כך, ניעזר ב-7 עקרונות, לפיהם נבחר את הכלי המתאים ביותר:

1. ייצור בהתאם לקצב המכירות

נקבע את קצב הייצור:

111111

עם זאת, כאשר מדובר במוצרים בעלי זמני ייצור וביקוש יומי שונים ביניהם, השימוש בנוסחה זו אינו נכון. במצב זה יש להשתמש בנוסחאות הבאות: 

2222

2. שאיפה לבניית תהליכי ייצור רציפים

ככל שתהליך הייצור של כל יחידת ייצור יהיה רציף, כך נביא להפחתת מלאי בתהליך (WIP).

3. שימוש ב-buffer לשליטה בייצור

Buffer – רמה מוגדרת של מלאי בתהליך, לכל תחנה. ה-buffer נמצא לפני כל תחנה בתהליך השייכת לשרשרת הקריטית, ובכך מגן על כלל התהליך מפני עיכובים. לכן מכונה גם "בולם הזעזועים של העבודה". יש המשתמשים בו לבקרה, ואף התערבות, לפי הצורך. ה-buffer הינו חלק מעקרונות תורת האילוצים (TOC – Theory Of Constraints).

כאשר לא ניתן לבנות תהליכים רציפים, משתמשים ב-buffer על מנת לאפשר לתהליך הייצור להיות חלק ככל הניתן. יש לתכנן את גודל ה-buffer בהתאם: אם יהיה גדול מידי הוא יגרום לעלויות מלאי גבוהות, ואם יהיה קטן מידי, יגרום לעיכובים במורד תהליך הייצור, ולמעשה לא ימלא את תפקידו – יצירת תהליך רציף.

4. השפעת אילוצי הלקוח על תהליך אחד בלבד

כל תהליך ייצור נבנה בהתאם למגוון אילוצים, חיצוניים ופנימיים. לכן, כאשר מתאימים את תהליך הייצור של המוצר לאילוצי הלו"ז של הלקוח, יש לדאוג שאלו ישפיעו על תהליך ייצור זה בלבד, ולא ישפיעו שלא לצורך על תהליכי ייצור נוספים, שאינם בהכרח תלויים בו. בכך, אילוצי הלקוח לא יגרמו לאילוצים חיצוניים על תהליכי ייצור אחרים.

5. שאיפה לקו ייצור גמיש ככל הניתן, להתמודדות עם מגוון מוצרים

ככל שמגוון המוצרים לייצור גדול יותר, כך היכולת להגיב לדרישת הלקוח הולכת וקטנה. להגדלת הגמישות בקו הייצור. נוכל להגדיל את גמישות המערכת ע"י אחזקת יחידות מגוונות של מלאי בתהליך, וכן ייצור באצוות קטנות. הגדרת אלו יאפשרו קו ייצור גמיש, בזכותו זמן התגובה לדרישת הלקוח יתקצר.

6. ייצור לפי קצב קבוע

יש לשאוף לייצור בקצב קבוע ככל הניתן. ככל שחלקי התהליך עובדים בקצבים קבועים, כך התהליך כולו מתייצב, ומספר נקודות אי וודאות איתן יש להתמודד ממוזער.

7. פיתוח היכולת לייצר כל דבר, בכל זמן נתון

יש לשאוף לבניית קו ייצור גמיש ככל הניתן, כך שיוכל לייצר מגוון רחב של מוצרים, בזמן תגובה קצר ככל הניתן. לצורך כך, בנוסף לעקרון מס' 5 – הקטנת אצוות הייצור והגדרת מלאי בתהליך מגוון, יש לשאוף לצמצום זמן המעבר בין סוגי העבודות.

לקריאת המאמר המלא לחץ כאן

שתפו את הפוסטShare on FacebookShare on Google+Tweet about this on TwitterShare on LinkedIn
Tags: , , , , , , ,